עובדיה ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

פסק דין

רקע

בפניי מונחת תביעתו של עובדיה מתן, קטין באמצעות הוריו, יליד 1999 (להלן: "התובע") לפיצויים בגין תאונת דרכים שארעה לו ביום 17.4.06, כשהיה יחד עם אימו, התובעת מספר 1 (להלן :"התאונה"). הרכב היה מבוטח על ע"י מנורה, חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת").

הנתבעת פיצתה את התבעת 1 בגין נזקיה בתאונה בהתאם להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה ביום 26.9.11 וכל שנותר הוא לדון בנזקי התובע 2 בגין התאונה.

ד"ר סילבנה פניג מומחה רפואית מטעם בית המשפט בתחום הנפשי (להלן: "המומחית"), ציינה כי לתובע נגרמה נכות זמנית בשיעור של 10% למשך שנתיים. לאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק מטעמם, הצעתי ביום 10.9.12 לצדדים כי ינסו להגיע להסדר פשרה על בסיס הצעת בית המשפט.

משהודיעו הצדדים כי לא מקבלים את הצעת בית המשפט לא היה מנוס מלקבוע את התיק להוכחות. קבעתי את התיק לדיון הוכחות וביום 26.5.13 העידה המומחית, וכן הגב' רות עובדיה והגב' רונית כהן. הצדדים בקשו לסכם את טענותיהם בכתב, התובעת הגישה סיכומיה ביום 23.6.13 ואילו הנתבעת הגישה את סיכומיה ביום 1.8.13.

טענות הצדדים

ב"כ התובעת המלומד טוען שהתובע ביום התאונה, עת שנסעה יחד עם אמו, נפגע בתאונת דרכים, כאשר נחבל בראשו מחלון המכונית וכתוצאה מכך נגרמו לו גם חרדה ובהלה מעצם קרות התאונה. התובע נלקח לבית חולים "הלל יפה" שבחדרה, ושם אובחנה חבלה בגולגלת. התובע שוחרר להמשך מעקב רפואי.

התובע נבדק ע"י ד"ר סילבנה פניג מומחית לפסיכיאטריה של הילד מטעם בית המשפט, אשר קבע כי הוא סבל מנכות זמנית בשיעור של 10% לתקופה של שנתיים. העדה זומנה לחקירה על חוות דעתה, ובחקירתה הסכימה להאריך את תקופת הנכות משנתיים לשנתיים וחצי.

לשיטתה של המומחית, הבעיות המשפחתיות מהן סובל התובע לא קשורות לתאונה, ולא נותרה לו כל נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

ב"כ הנתבעת המלומד לא הכחיש את התאונה והחבות, אך חלק על סכום הפיצוי הנדרש, ועל רכיביו.

אביו של התובע, מר עובדיה ששון הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, אך הוא בחר שלא להתייצב לדיון ולהיחקר על תצהירו. משכך לטענת ההגנה דין תצהירו להימחק.

דיון והכרעה

תצהירו של מר עובדיה ששון

סעיף 15(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות) קובע:

"תצהיר שבכתב כראיה בדין

מקום שמותר לאדם על-פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על-ידי תצהיר בכתב,... יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן".

סעיף 17 לפקודה קובע :

"חקירה בעל פה

(א) הוראות סעיף 15 אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי המצהיר ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; לא התייצב המצהיר, רשאי בית המשפט לפסול תצהירו מלשמש ראיה"